1+1 = 2 . כותרת מתחכמת לסיכום שנתי.

במסגרת האגו-טריפ שלי שנקרא "אוננות מנטלית" החלטתי גם אני לסכם את השנה המוזיקלית מבחינתי. במבט לאחור, אני מקווה גם מפוכח, הייתה שנה לא רעה בכלל, היו הופעות שוות בארץ, היו אחלה אלבומים מכיוונים מוזיקליים שונים וגם קיבלתי אייפוד נאנו במתנה. מה רע?

אז ללא השתהות מיותרת וללא סיכום "מאגניב" כמו שחשבתי לעשות בתהחלה (האלבומים הכי מאכזבים / משעממים/כאלה שמתחילים בא') אני פשוט אכתוב על האלבומים הטובים ביותר, לטעמי, שהקשבתי להם השנה. למעט המקום הראשון שמבחינתי הוא קבוע וסופי ובהחלט מייצג. כל שאר האלבומים החל ממספר 2 הם ללא סדר חשיבות / איכותי מסוים.

1. MGMT - ORACULAR SPECTACULAR

אני גאה לומר שכבר במאי הכרזתי על סינגל השנה שלי ולשמחתי אני מרגיש כך גם בסוף השנה. KIDS, למרות ההייפ וההצלחה הגדולה יותר (יחסית) של TIME TO PRETEND עדיין להיטי יותר לטעמי והרבה יותר מוצלח. בראייה עתידית אני מאמין באמת שבעוד עשר שנים האלבום יהיה רלוונטי, מעניין, מגוון וקליט באותה מידה ואף יותר. הצמד (שעכשיו כבר להקה מלאה באופן קבוע) יצרו סאונד ששואב השראה מכל כך הרבה מקורות ובו זמנית (זהירות קלישאה מייד) נשמע מקורי, רענן וחדשני בצורה מפתיעה.

2. BLACK KIDS -PARTIE TRAUMATIC

אחח, כמה שאני הקשבתי לאלבום הזה ועדיין מקשיב. אין שיר חלש, אין קטע מיותר, אלבום מהודק, משומן (יש שיאמרו מופק יתר על המידה - אולי, אבל אני לא חושב שזה רע כאן) עם השפעות קיור חזקות ובולטות ואהבה לכל מה שאייטיז הצליחו הבלאק קידס להפוך מלהקת הייפ ללהקת הייפ עם אלבום בכורה בנזונה.

3. CANCER BATS - HAIL DESTROYER

ההרכב עם השם הבאמת רע הוציאה השנה את אלבומם השני ואיזה בהמה הוא היה. הארדקור, Pאנק, סאות'רן רוק, מטאל בחבילה אחת קנדית עוצמתית. עם סולן מעולה (שנראה כמו הסולן של מקסימו פארק שלא התרחץ שבועיים) והרכב רצחני מאחוריו זה היה ללא ספק אחד מאלבומי ההארדקור הטובים של השנה.

4. MY MORNING JACKET - EVIL URGES

אי אפשר להתווכח עם מי שכונתה "להקת ההופעות הטובה ביותר בארה"ב כיום עם הסולן הטוב ביותר" על ידי המגזין ספין. אלבומם האחרון תפס כיוון קצת שונה מהקודמים, הוא להיטי יותר, קליט יותר, מופק ומעובד הרבה יותר טוב וכרגיל יש כאלה שלא אהבו את זה ויצר מחנות "אוהבים / שונאים" בקרב חובבי ההרכב. מעולם לא חשבתי שלהקה שמנסה דברים חדשים אוטומטית חייבים לפסול ולא טעיתי גם במקרה הזה. ג'ים ג'יימס הסולן נותן תצוגת מנעד ואופי שלא שמעתי הרבה הרבה זמן, השירים השונים מתמזגים חלק לאלבום שלם שחלקיו והמכלול יוצרים חווית האזנה שקשה לתאר במילים.

5. CITY AND COLOUR - BRING ME YOUR LOVE

דאלאס גרין הוא בדיי ג'וב שלו אחד הסולנים של להקה שאני מאוד מאוד אוהב בשם- ALEXISONFIRE וכאן מדובר בהרכב הצד - סולו שלו. זהו אלבום הסולו השלישי שלו בתור סינגר-סונגרייטר והתפלק לו אלבום חריג בעוצמות, בעצב וביופי שלו. המילים ברובן אישיות ומדברות על זקנה, התבגרות, גבריות ושלל נושאים עליזים כאלה. אבל איזה אלבום יפה. האזנה אחת לשיר WHAT MAKES A MAN ונכבשתי. אלבום מקסים בצורה יוצאת דופן.

6. WE ARE SCIENTISTS - BRAIN THURST MASTERY

ב2005 הוציאה שלישייה מברוקלין אלבום בכורה טוב. ב2008 הוציא צמד מברוקלין אלבום שני מעולה. מהשפעות אינדי - סטרוקס לאייטיז - פיל קולינס בשלוש שנים אפשר ללמד קורס בבית ספר על שם ניק הורנבי ונאמנות גבוהה. הצמד (ללא המתופף שעזב מהאלבום הראשון) החליט להתנסות קצת בגלאם וכלי נשיפה ואנחנו קיבלנו אלבום פופ להיטי שלא מתבייש קצת להנות עם מקצבים טרופיים וסינתסייזרים היישר משנות השמונים.

7. THE KILLERS - DAY & AGE

האלבום השלישי של הקילרז (לא כולל אוסף בי סיידס) אומנם יצא לפני שבועיים אבל כבר כבש אותי. אין לי שום בעיה עם המילים של ברנדון פלאוארז הסולן (כמו שניתן להבין בפוסט בעניין - כאן) ולחלוטין אין לי בעיה עם העובדה שבדומה לWE ARE SCIENTISTS הם החליטו להתנסות עם סאונדים שחורגים מתבניות שייחסו להם ובטח שאין לי בעיה עם סולואים של סקסופון א-לה האי סטריט בנד. מעבר לסינגל הראשון HUMAN והשני SPACEMAN שמעידים על קו אייטיזי מובהק מסתתרות פנינים רבות בין עשרת הרצועות באלבום הזה ומי יודע, אם הוא היה יוצא בתחילת השנה איזה הישג הוא היה משיג כאן?

8. THE GASLIGHT ANTHEM - THE '59 SOUND

להפתעה כזאת בכלל לא ציפיתי מהרכב שגיליתי במקרה. THE GASLIGHT ANTHEM נשמעים כמו הכלאה של AGAINST ME, ברוס ספרינגסטין וריאן אדאמס וזו רק ההתחלה. שירים כנים, ישירים ומלודיים יוצרים חווית האזנה שאף רצועה בה לא ברת דילוג. זה אומנם לא האלבום הראשון של הלהקה, אבל הוא נשמע כמו התחלה של רומן ארוך ביני לבינם

9. THE HOLD STEADY - STAY POSITIVE

אחרי אלבום מופת כמו BOYS AND GIRLS IN AMERICA חשבתי שיהיה קשה לשמור על אותה רמה באלבום החדש. טעיתי. אומנם לא מופתי ואלמותי כמו הקודם אבל עם שורות כאלה ישירות ומפוכחות על ה"סצינה" קשה להתווכח:

'cause most kids give me credit for being down with it when it was back in the day back when things were way different when the youth of today and the early seven seconds taught me some of lifes most valuable lessons

קרייג פין, עשית זאת שוב.

10. PANIC AT THE DISCO - PRETTY.ODD

אני יודע, אני יודע, ישר יגידו "מה קשור?", "מה הוא מבין?" וכו' ושות'. השאלה שלי היא, האם הקשבת לאלבום הזה כמו שצריך? אם כן ועדיין לא אהבת אז סבבה. אם לא, אז לך / לכי תקשיבו. באמת שכל סופרלטיב מיותר כאן במידה ומראש האלבום נפסל על ידכם. במידה ואתם יותר פתוחים מזה אז תנסו, אלבום מעולה מתחילתו ועד סופו, למרות אורכו ולמרות שהייתי מקצץ 2-3 רצועות הוא מעולה.

11. R.E.M. -ACCELERATE

לכל מי שמכיר את "אוננות מנטלית" והיו"ר (אני) אני מקדיש את המקום ה-11. האלבום משלב שלוש תקופות של אר אי אם, תחילת קריירה - סאונד אינדי במיטבו. אמצע קריירה - וורנר בראדרס היר ווי קאם אמצע אמצע הקריירה - חיספוס היר וויר קאם. שלבו את שלושת התקופות ותקבלו את ACCELERATE. כל כל דבר שהם שיחררו אי פעם - אני מאוד אוהב, הרוב קצת פחות, אבל ביננו אם הייתי מקשיב לרוב הייתי מזמן משנה את שם הבלוג ומוריד את האדסנס... :-).

* * *

ישנם עוד אלבומים רבים ששמעתי השנה ואהבתי, ALL THAT REMAINS שיחקו אותה, AUSTRIAN DEATH MACHINE הצחיק אותי ועוד רבים וטובים, אבל אלה, לטעמי, ישאירו חותם קטן גם בעתיד. לפחות עליי.
אה כן, לא הוספתי לינקים כמנהגי בקודש כי לא היה לי כוח. לכו תאזינו במייספייס לכל להקה ורכשו את האלבומים. זה כדאי. בכיף.